זה מהגבינה

האמת שהפעם ממש קשה לפענח את הכותרת של הפוסט שלי. אני אוהבת לתת פשוט שמות מקוריים 🙂

אז זה מהגבינה שאני מדברת עליו הלא הוא נפוליאון. (והגבינה על שמו מוצלחת, רק משמינה…)

והגבינה מתחברת לי עכשיו גם לתשעת הימים בהם לא אוכלים בשר.

ומה הקשר בין הדברים האלה לפוסט של הלילה?

צ'ופר שוב, לכם המדריכים, על הסיפור הידוע על נפוליאון (או שלא ידוע, תלוי בכם) ועל פגישתו עם היהודי בתשעה באב.

"סיפור עתיק ללא מקור, יודע לספר על מפגשו של נפוליאון עם העם היהודי דווקא בט' באב. על פי אותו סיפור, הגיע נפוליאון לבית-כנסת מט לנפול באחת העיירות, ופגש שם יהודים יושבים על גבי הרצפה וממררים בבכי. "מדוע אתם בוכים?" שאל המצביא הגדול. "אנו בוכים על בית המקדש שחרב", השיבו המקוננים. "לפני כמה זמן חרב אותו בית מקדש?", הוסיף המצביא להקשות. התשובה הכתה אותו בתדהמה: "לפני למעלה מ-2000 שנים". נפוליאון הגיב במלים אלו: "רק עם שיודע לבכות על עברו, לאחר זמן כה ממושך, יוכל לשרוד גם את העתיד הקשה ביותר".
 

אז לפני שנה, עשיתי על זה קומיקס, ותליתי בעבודה. אתם מוזמנים להשתמש בו. למרות שלא בטוח שזה יהיה רלוונטי, בית המקדש יכול להבנות כל רגע.

ואלו המילים פחות או יותר למשבצות:

מהשורה הראשונה, מימין:

1. פעם הגיע בדרכו נפוליאון לעירה אחת בה גרו יהודים, וראה אותם בבית הכנסת יושבים על הרצפה ובוכים

2. נפוליאון אומר: מדוע אתם בוכים? היהודי אומר: בגלל שבית המקדש שלנו חרב

3. לפני כמה זמן זה קרה?

4. לפני 2000 שנה

5. נפוליאון בפליאה: מה?! רק עם שיודע לבכות על עברו, לאחר זמן כה ממושך, יוכל לשרוד גם את העתיד הקשה ביותר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s